באיור שלהלן מתואר סכמטית קומפלקס של מבני מגורים שהוקמו על גבי חניון משותף.
כל אחד מהבניינים שבאיור מקבל הזנה נפרדת במתח נמוך מתחנת טרנספורמציה של חברת החשמל, שהוקמה במבנה ייעודי נפרד ועצמאי ואשר מזינה מבנים נוספים אחרים. השוואת הפוטנציאלים בבניינים אלה מיושמת באמצעות פסי השוואת פוטנציאלים נפרדים בכל אחד מהבניינים והחניון המשותף.

איזה מבין האפשרויות הבאות היא הנכונה ביותר בבחינת שיטת הגנה בפני חישמול במבנים?

1. לאור העובדה שכל מבנה מקבל הזנה בנפרד, אפשר לבצע "איפוס" בכל פס השוואת פוטנציאלים של כל אחד מהמבנים.
2. יש לבצע את "איפוס" בפס השוואת פוטנציאלים של אחד מהחיבורים בלבד. האיפוס יבוצע בחיבור הגדול ביותר ובכפוף להוראות המתכנן.
3. יש לנתק את הקשר של הפסים השונים אל טבעת הגישור המשותפת, ולבצע איפוס בכל אחד מפסי השוואת פוטנציאלים, בכניסת החיבור של כל אחד מהמבנים.
4. אסור במקרה זה להשתמש ב"איפוס" כשיטת הגנה מפני חישמול בכל מקרה. יש להשתמש רק בשיטת  "הארקת הגנה” (TT).